תכנון פרישה

תכנון פרישה הינו תהליך שיכול להיות בעל משמעויות כלכליות גדולות מאוד לחוסכים רבים – תכנוני מס, הגדרת תמהיל מיטבי לקבלת כספי החיסכון הפנסיוני וגיבוש תמהיל נכסים לפרישה – כל אחד מהנושאים הללו יכול להגדיל את תזרים הכספים העומד בפני הפורש באופן דרמטי.

הגיל שבו פורש אדם לפנסיה מהווה נקודת ציון משמעותית בחייו – גם מהבחינה האישית והפסיכולוגית וגם מהבחינה הכלכלית.

בעת הפרישה לגמלאות מפסיקים (רובנו) לקבל הכנסה חודשית מעבודה ועוברים להסתמך על הכנסה חודשית מקצבאות מקרן הפנסיה, מנכסים המניבים הכנסה פסיבית וממוצרים פיננסיים נוספים במידה שישנם.

שינוי זה במקורות ההכנסה מחייב ברוב המקרים היערכות מוקדמת, אשר לוקחת בחשבון את ציפיות וצרכי הלקוחות, לצד נכסיו וכל יתר ההיבטים המשפיעים עליהם.

גורם נוסף שמחזק את חשיבותו של התכנון המקדים הוא ההתארכות המתמידה בתוחלת החיים מצד אחד והעלייה ברמת החיים של הפורשים לפנסיה.
כאשר הטמיע ביסמרק את מודל הפנסיה בגרמניה של סוף המאה ה-19, עמדה תוחלת החיים על 67 שנים.

גיל הפרישה לא השתנה הרבה מאז, אך תוחלת החיים עלתה בצורה משמעותית והיא עומד היום על 80.3 לגברים ו-84.1 לנשים .
ולא רק שתוחלת החיים מתארכת, גם רמת החיים של הפורשים עלתה בעשורים האחרונים, ורבים מהם מנצלים את השנים שלאחר הפרישה לפנסיה להגשמת חלומות, טיולים בעולם, תחביבים, עזרה לילדים ולנכדים ועוד.

כל המגמות הללו מחזקות את חשיבותם של ההיערכות הכלכלית הנכונה על מנת שהמשאבים הכספיים של הפורשים יספיקו להם לכל חייהם, וכאן נכנס לתמונה תהליך תכנון הפרישה.

תהליך תכנון פרישה כולל בניה של תקציב הכנסות שוטף לכל חייו של הפורש ובת זוגו, אשר לוקח בחשבון את כל המקורות הכספיים הקיימים להם בעת הפרישה, תוך ניסיון למקסם את האפקטיביות של כספם באמצעות תכנוני מס, תמהילי נכסים והשקעות מתאימים וכיסויים ביטוחיים נדרשים.

כמו כן נילקח בחשבון מצבם הרפואי טרם יצאתם לפרישה והעברה בין דורית .